רצינו להזמין אתכם לביקור מחודש באתר ההנצחה המרכזי בישראל, ואחד ממוקדי התיירות הבולטים במדינה, בית הקברות הלאומי בהר הרצל ומוזיאון יד ושם. בראש ההר הגבוה ביותר במערב ירושלים נטמנו ב-1949 עצמותיו של תיאודור הרצל, חוזה מדינת היהודים, שהובאו מוינה. על הפסגה הרמה הזאת הוקמו עד היום למעלה משלושים אנדרטאות שונות וקבורים בו רבים ממנהיגי המדינה היהודית. לאורך כל השנה מתקיימים בהר מבחר טקסים וביקורים עממיים, משפחתיים וממלכתיים. לצד הר הרצל שוכן הר הזכרון, השם שהוענק לשטח שבו הוקם יד ושם – המוסד הממלכתי להנצחת השואה בישראל. יחד מהווים השניים אתר הנצחה ציבורי יוצא דופן בנוף המונומנטלי הישראלי, המספר את סיפורה של הציונות במבחר אמצעים אדריכליים ופרפורמטיביים המבקשים לעצב את תפיסתנו ההיסטורית והפוליטית.
בצעדה "לזכור את העתיד" רצינו לכלול תחנות שונות של היסטוריה ישראלית, יהודית, פלסטינית, אפריקאית ואירופית. בניגוד להגדרה הרשמית של "מסלול התחייה הלאומית", הצעדה הייתה אמורה להציע קריאה על-לאומית של זכרון ואדריכלות הנצחה, באחד מהמקומות החילוניים הקדושים ביותר בישראל. מה אנחנו זוכרים ובמה אנחנו נזכרים במקומות שאינם אותנטיים, שנבנו ועוצבו כבמות לנאומים מהונדסים וריטואלים בעלי כוריאוגרפיה מוקפדת? מה נותר לא-מדובר ומה אינו נראה? רצינו לנסות ולהציע דיאלוג בינלאומי על תרבות הנצחה והמופעים שלה ב"אובייקטים של מדינה", ולבדוק איזו חוויה אישית הם עשויים לעורר.