בכל ימי הפסטיבל הקהל הוזמן לביתו האחרון של יורם (מסילת ישרים 27) כדי לצפות במיצב הטלוויזיות האמנותי/דוקומנטרי שיצר אריק פוטרמן, בהשראת יורם ויצירתו. 

המיצב נבנה מטלוויזיות ישנות שנאספו מהרחוב ובהן מרצדים העולמות השונים שבהם יורם נגע במהלך חייו. 

באופן לא כרונולוגי ובו זמני הוקרנו קטעי שיחות עם יורם, תמונות שצילם, כתבות וסרטים שבהם השתתף, וכן הצצה לתהליך העבודה על חלונות מתגשמים, שתועד במהלך החודשים האחרונים של חייו, מתוך כוונתו להשאיר עבורנו עדות מצולמת. 

כמו בחייו של יורם, גם בטלוויזיות, כל הסיפורים מתערבבים אחד לתוך השני ומצד שני שומרים על סדר מופתי. עגבניה וגשר המיתרים, הולילנד ואולמרט, חתונות ובניינים, שודדי ים ומנופים, הגיגי עומק ובדיחות שחורות. 

כמו בחייו של יורם הוד והדר מתערבבים באי סדר שהוא סדר מופתי ועומס ויזואלי יוצר שיר לירי קטן ורב ערוצי.